אמיתי נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח'

פסק דין

1.ערעורו של החייב בתיק הוצל"פ 01-48798-12-8, על החלטתה מיום 4.4.13, של כב' רשמת ההוצל"פ כפיר מירב שהורתה לכונס הנכסים לפנות את המקרקעין (דירת מגורים) של החייב, בהתאם לחוק.

הפינוי היה קבוע ליום 26.5.13, והמערער עתר לעיכוב ביצועו ובהחלטה מיום 21.5.13, קבעתי כי הפינוי יעוכב בכפוף לתשלום 10,000 ש"ח על חשבון חוב הפיגורים.

ב"כ המשיב הודיע כי הפיקדון הופקד בחשבון ההלוואה בבנק.

2.בהחלטתי הנ"ל הפניתי תשומת לבו של המערער כי כונס הנכסים פועל גם כנציגם של כלל הנושים בתיק האחוד, ועליו להגיע איתם להסדר או לקבל הסכמתם לאי ביצוע צו הפינוי.

לא מצאתי כל הודעה של המערער כיצד פעל בנידון ובבקשה שבפניי טען כי בנק דיסקונט, הנכלל בתיק האחוד ואיננו נושה מובטח, הוא זה שמבקש להמשיך בהליכי המימוש.

3.המשיבים מתנגדים בתגובתם לקבלת הערעור וטוענים שאין למערער נימוק של ממש לקבלת הערעור.

החוב לבנק דיסקונט הינו 640,00 ₪ והוא שפנה בבקשה למתן הוראות לביצוע הפינוי.

כבר בהחלטה מיום 19.12.12, נתנה למערער אורכה כדי להגיע להסדר עם בנק דיסקונט, שאם לא כן לא יהיה מנוס מהמשך הליכי המימוש בתיק.

המערער לא הגיע להסדר עם בנק דיסקונט העומד על מימוש הנכס, ולכן נקבע מועד לפינוי.

4.דינו של הערעור להידחות.

המערער אינו מציע דרך כלשהי לפירעון חובותיו, שלא בדרך של מכירת הדירה, למרות הקושי שבפינוי דירת מגורים.

תשלום של 150 ₪ לחודש בגין חובות שסכומם הכולל כמיליון ₪ איננו הסדר.

בנסיבות וקיומם של תיקי הוצל"פ רבים לא יוכל המערער לבצע את המכר בעצמו ואף חלף לו המועד הסטטוטורי לשם כך.

המערער יוכל לשתף פעולה עם הכונסת כדי להשיג תמורה מרבית לנכס, אך דומני כי אין מנוס מפינוי הנכס.

5.אשר על כן נדחה בזאת הערעור.

בנסיבות אין צו להוצאות.

ניתן היום, א' אב תשע"ג, 08 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: